עיכבון
מאת: פרופסור נינה זלצמן

1.1 עיכבון הוא זכות לעכב נכס כערובה לחיוב, עד שיסולק החיוב.
"עיכוב נכס" פירושו מניעת יציאתו של הנכס מידי המחזיק בו. להבחין מנטילה או מתפיסה של נכס, העיכוב אינו משנה את המצב העובדתי של ההחזקה בנכס, אלא להיפך: הוא מכוון לשמור על המצב הקיים, לאמור, להשאיר את הנכס בידי המחזיק בו. לפיכך אין משמעות למעשה הפיסי של עיכוב נכס אלא כאשר עומדת מולו זכות להחזיק בנכס. עיכוב הנכס מונע את הזכאי להחזיק בו מלהגשים את זכותו.

כאשר פלוני, המחזיק בנכס, מסרב להיענות לדרישתו של התובע ממנו את ההחזקה, יש לברר תחילה אם יש לתובע זכות להחזיק בנכס כלפי פלוני, שכן רק אז יש לראות בפלוני, כל עוד הוא משאיר את הנכס אצלו, כמי שמעכב את הנכס כנגד התובע ומונע ממנו את הגשמת זכותו. עיכוב הנכס מתבצע על-ידי המשך ההחזקה של פלוני בנכס מטעם עצמו וכנגד עניינו של הזכאי להחזיק בו כלפיו. השאלה אם פלוני רשאי להמשיך להחזיק בנכס או שהוא מעכב נכס שלא כדין תוביל אל השאלה אם קמה לו בנסיבותיו של מקרה זכות עיכבון.

1.2 זכות העיכבון מתירה לבעליה (להלן: הנושה) לעכב נכס עד שיסולק חיוב המגיע לו מאחר (להלן: החייב). עיכוב הנכס היא הערובה שבידי הנושה להבטיח את ביצוע החיוב. עם סילוק החיוב, חדלה הזכות מלהתקיים. זכות העיכבון צומחת איפוא על רקע של מערכת חיובים הדדיים בין נושה וחייב, במסגרתה נולד, בין היתר, גם חיובו של הנושה כלפי החייב למסור לו נכס שבהחזקתו.

מחיר מומלץ: 528 ש"ח