ספרי עיון ומחקר    משפט   זכויות הילד והמשפט הישראלי

חיפוש מתקדם
חיפוש ספר
חינוך
משפט
ספרי ניהול
מדע המדינה
סוציולוגיה ופסיכולוגיה
עבודה סוציאלית
היסטוריה ופילוסופיה
גיאוגרפיה
רפואה
נושאים שונים
ספרי לימוד ומדריכים
סדרת מדע וטכנולוגיה
סדרת מעשה בראשית
ספרי מב"ט לכיתות א-ב
ספרי מב"ט לכיתות ב-ג
ספרי מב"ט לכיתות ג-ד
ספרי מב"ט לכיתות ה-ו
מבט לגן
הספריה של מבט לגן
בית הספר היסודי
חטיבת הביניים
בית הספר העל יסודי

    חזרה לדף הקודםלסיווג הספרים  בקטלוגשליחת קישור לספר  לחבריםהדפסה ידידותית

זכויות הילד והמשפט הישראלי
מאת: תמר מורג: עורכת, יוסי רחמים: עורך משנה

דברי הקדמה | השופטת דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון
מדינת ישראל צמחה מתוך חברה שההגנה על ילדיה, על רווחתם ועל חינוכם הייתה בין הערכים המרכזיים של מייסדיה. התפיסות הנוגעות בחינוך, במעמד הילד ובהגנה על שלומו היו נושאים מרכזיים לא רק בתחום המקצועי, אלא גם בשיח החברתי. עוד בעידן שלפני קום המדינה, כאשר ביקש דור המייסדים להקים כאן סדר חברתי חדש, הוקדשה מחשבה רבה לחינוך הילדים ולמסגרות חיי היומיום שלהם במוסדות החינוך, בתנועות הנוער ובקבוצות חברתיות שונות. הפתרונות שהוצעו אז לא היו מושלמים, ואולי אף רחוקים מכך, אבל לא היה ספק בדבר מרכזיותו וחשיבותו של החינוך ובדבר הצורך להבטיח את "שלומם וטובתם של ילדינו". לאחר מכן, בשנותיה הראשונות של המדינה, בסוף שנות החמישים ובשנות השישים של המאה הקודמת, חוקקה הכנסת חקיקה ענפה שנועדה לבסס את צורכי הילדים בתחומים שונים. כך, כבר בשנותיה הראשונות של המדינה נקבע בחקיקה עקרון טובת הילד כשיקול מרכזי לצורך הכרעה בענייניהם של ילדים. לצד חקיקת הכנסת, היווה בית המשפט שותף מרכזי ופעיל בהגנה על שלומם של ילדים. במהלך השנים תרם בית המשפט העליון בפסיקתו ליישומן ולפיתוחן של נורמות משפטיות שתכליתן הגנה על ילדים מפני ניצול ופגיעה ושמירה על שלומם וטובתם.

בחקיקה ובפסיקה ניתן ביטוי משפטי לתפיסה העקרונית שהילדים אינם קניין השייך להוריהם, אלא אנשים בעלי אישיות עצמאית וצרכים משל עצמם. בפרספקטיבה היסטורית היוותה תפיסה זו שינוי משמעותי ביחס להשקפה ששררה במשך דורות, שלפיה הילד הוא קניין של הוריו החייב בציות ובמימוש רצונותיהם של הוריו, של אפוטרופוסיו ושל עולם המבוגרים שסביבו. עקרון טובת הילד כבש במהלך השנים את מקומו במספר רב של דברי חקיקה בישראל הנוגעים בילדים, ונהפך גם לעיקרון המנחה את הפסיקה בהחלטות בענייניהם של ילדים, בכל הנוגע לאורח חייהם, להחזקתם במשמורת אצל הוריהם או אחד מהם, לחינוכם ולהתוויית עתידם. עם זאת, התפיסה השלטת הייתה עדיין טובתם של הילדים בעיני הבוגרים בלבד.

במשך השנים התפתחה ההכרה בילד כאדם הנושא זכויות משל עצמו. תפיסה זו מצאה את ביטויה הברור באמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד, אשר ישראל חתומה עליה ואשררה אותה בשנת 1991. זאת ועוד, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק בשנת 1992, עיגן במסגרתו זכויות חוקתיות על-חוקיות חשובות, ובראשן הזכות לכבוד האדם, הנתונה לכל אדם באשר הוא, ובכלל זה האדם הקטין. כל אלה תרמו להתפתחות שחלה בתפיסת מעמדו של הילד בישראל כנושא זכויות. מבחינה מעשית ומשפטית, ההכרה בזכויות הילד מעוררת שאלות מורכבות, אשר רבות מביניהן טרם זכו במענה בהיר וברור: כיצד יש להתאים את ההכרה בזכויות הילד לגילו ולכשריו המתפתחים של הילד, וכיצד זכויות הילדים נבדלות מזכויות הבגירים? כיצד ראוי ליישב בין טובת הילד לבין זכויות הילד במצבים של התנגשות ביניהן? מהו היחס הראוי ומהו האיזון הראוי בין זכויות הילד לבין האחריות ההורית ומערך היחסים שבין הילד להוריו בנסיבות שבהן עמדת הילד שונה משל הוריו? ועוד כהנה וכהנה שאלות קשות ומורכבות, שבוודאי יעסיקו אותנו לא מעט בעתיד.

כיום מדינת ישראל יכולה להתגאות בכך שהיא מצויה בין החברות המתקדמות בעולם מבחינת ההגנה על ילדים וההכרה בזכויותיהם בחקיקה ובפסיקה. הוראות החוק הנוגעות בזכויותיהם של קטינים וההגנה הניתנת להם מקיפות את כל שטחי החיים. כאמור, בית המשפט היה שותף מלא לאורך השנים בפיתוח הנורמות של הגנה על ילדים, בשמירה על זכותם לשלמות גופם ונפשם ולהתפתחותם האישית ללא פגיעה או ניצול, וכן בהגנה על זכותם היסודית לחינוך ולשוויון הזדמנויות בחינוך. אך המלאכה עדיין רבה. ראשית, הפער בין הנורמות המתקדמות שקבעה חברתנו בחקיקה ובפסיקה לבין מצבם של ילדים בישראל הוא עדות מובהקת לכך שהמשפט, חרף מעמדו הרם והמשפיע והיותו מכשיר חיוני להבטחת זכויותיו של היחיד בחברה, אינו יכול להוביל ליישום הנורמות כאשר הוא עומד לבדו. בלא תרגום של הישגי החקיקה והפסיקה לחיי המעשה; בלא פעילות משולבת - חינוכית, ציבורית, תקשורתית, תרבותית וחברתית - שתכליתה ליישם את רוח החקיקה והפסיקה; בלא הקצאת משאבים מתאימים לתחום החינוך והרווחה - בלא כל אלה יְאַבּדו ההישגים החקיקתיים והפסיקתיים מכוחם, ונתקשה להתקיים כחברה רבת-הישגים אשר מגִנה על ילדיה ומשקיעה בהם גם בשל היותם עתיד המדינה אך גם בשל היותם חלק מההווה שלה. כשליש מהאוכלוסייה בישראל הם ילדים, וחובה עלינו כחברה לדאוג לצורכיהם, לרווחתם ולזכויותיהם באופן ראוי ושוויוני.

שנית, הוראות החוק העוסקות בהגנה על שלומם של ילדים וזכויותיהם פזורות על פני חוקים רבים, ויש צורך ביצירת סדר והרמוניה ביניהן. משימה זו מוטלת על המחוקק. מתעורר גם צורך תדיר לעדכן את החקיקה והפסיקה, שכן בתחום זה חלות במשך השנים התפתחויות בהשקפות המשפטיות, החברתיות, הפסיכולוגיות, המדעיות והחינוכיות בנוגע לעולמו של הילד, לצרכיו ולכישוריו. כך, למשל, בעוד שבעבר האמינו בכוחו של חינוך מיוחד ונפרד לילדים עם צרכים מיוחדים, כיום קיימת נטייה לחיזוק האינטגרציה בקרב אוכלוסיית הילדים השוהים במסגרות רגילות, תוך חיזוקם של הנזקקים לטיפול ולטיפוח בתוך המסגרות הכלליות. כמו כן, למשל, השינויים שהביאה עמה המציאות המודרנית - עידן הפרסומות, תקשורת המחשבים ועולם המדע - מעמידים אותנו מול צרכים חדשים בתחום ההגנה על קטינים, ומחייבים עדכונים וחידושים חקיקתיים ופסיקתיים. על רקע זה שקדה "הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה" בראשות השופטת סביונה רוטלוי, ועמה ועדות משנה של מומחים, והפיקה סדרה של דו"חות מקיפים ובהם המלצות לשינויים בחקיקה ברוח הוראותיה ועקרונותיה של האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד. יש לקוות כי דו"חות אלה יסייעו בקידום הנושאים שבהם עסקו, וכי ההמלצות הכתובות יבואו לידי יישום ויתרמו לקידום טובתו וזכויותיו של הילד בישראל.

קובץ המאמרים המתפרסם בספר זה מרכֵּז כתיבה ענפה המתייחסת להיבטים שונים של ההגנה על זכויות הילד. הדיונים בזכויות הילד משקפים כמובן גם חלק ממצוקותיה החברתיות של החברה בישראל ואת מקומם המיוחד של הילדים על רקע זה. כחלק מהמגמות שבאות לידי ביטוי בכתיבה האמורה ואשר בתי המשפט מבקשים לשלבן במערך הפעילות לקידום עניינם של ילדים, נבחנת בימים אלה האפשרות לתת ביטוי מחייב להשתתפותם של ילדים בהליכים שיפוטיים הנוגעים בהם לצורך שמיעת עמדתם. תקוותי היא כי קובץ מאמרים זה יתרום לשיח זכויות הילדים בישראל. ככל כתיבה אקדמית, יש להניח כי קובץ זה אף יפתח צוהר להתלבטויות ולדיונים נוספים, ואף בכך יש חשיבות רבה.

בפתח הספר | תמר מורג
בשנים האחרונות אנו עדים לעיסוק הולך וגובר בנושא זכויות הילד בשיח הציבורי בכלל ובשיח המשפטי בפרט. תהליך זה הנו תהליך כלל-עולמי, אשר קשור באופן הדוק לאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד משנת 1989. ההתייחסות לזכויות הילד, אשר בתקופות קודמות לא נתפסה כחלק בלתי נפרד מהשיח העוסק במשולש היחסים ילד-משפחה-מדינה, נהפכה למן קבלת האמנה להכרחית ולמתבקשת בכל דיון הנוגע בשיח זה.

על אף הכניסה המהירה והחדה של המושג "זכויות הילד" למשפט הישראלי, ובתוך כך לשיח הציבורי והמשפטי, לא נעשה עד היום בישראל ניסיון מקיף לבחון באופן ביקורתי את משמעות המושג ואת השפעותיו. הספר שלפניכם, היוצא לאור במלאת עשרים שנה לאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד, נועד להתחיל למלא חֶסֶר זה. מטרתו של הספר, שהנו הספר הראשון המוקדש כולו לזכויות הילד בישראל, היא כפולה: ראשית, להציג מגוון של התייחסויות אקדמיות עדכניות לפרשנויות השונות של המושג "זכויות הילד"; ושנית, להציג את השפעתו של העיסוק בזכויות הילד על המשפט הישראלי מאז הצטרפה מדינת ישראל כחברה באמנה. הספר מיועד אפוא לא רק לציבור המשפטנים, אלא לכלל אנשי המקצוע שעיסוקם מחייב התמודדות עם שאלות הנוגעות בתפיסה החברתית והמשפטית של ילדים ושל תקופת הילדוּת.

לאחר השער הפותח את הספר - "הכרה בילדים כנושאי זכויות" - נבנו ארבעת שערי הספר הבאים בהתאם לעקרונות האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד: עקרון ההישרדות וההתפתחות, עקרון ההשתתפות, עקרון השוויון ועקרון טובת הילד. ועדת האו"ם בדבר זכויות הילד, הממונה על יישום האמנה במדינות השונות, הגדירה בישיבתה הראשונה ארבעה עקרונות אלה כעקרונות-על פרשניים לאמנה. עקרונות אלה היוו את הבסיס המרכזי לכתיבה הפרשנית העוסקת באמנה, ושימשו נקודת משען מרכזית להתפתחות כתיבה הבוחנת את האמנה ואת השפעותיה כמכלול. אולם כשם שעקרונות פרשניים אלה נתפסו מלכתחילה כקשורים זה לזה ובמידה רבה אף כחופפים זה את זה, כך גם רבים מהמאמרים שבספר אינם מתמקדים רק בעיקרון אחד.

הספר הנו פרי שיתוף פעולה בין כתב העת "המשפט" של בית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, מרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטה העברית בירושלים, קרן קונרד אדנאואר והוצאת הספרים "רמות". תחילתו של ספר זה הייתה בכנס בין-לאומי בנושא "זכויות הילד - תיאוריה ומעשה" שהתקיים ב-20 בנובמבר 2005, הוא יום זכויות הילד הבין-לאומי, במשכנות שאננים בירושלים. שותפים לאותו כנס היו מרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטה העברית בירושלים, קרן קונרד אדנאואר, ארגון אב"י - "האגודה הבינלאומית לזכויות הילד", וכתב העת "המשפט". מבחר מאמרים המבוססים על הרצאות שניתנו בכנס זה פורסמו בזמנו בגיליון 22 של כתב העת המשפט, אשר ראה אור ביולי 2006 ויוחד כולו לנושא זכויות הילד. גיליון זה נערך במשותף על ידי ד"ר אורית פישמן אפורי ועל ידי הח"מ. מאמרים אלה, חלקם בגרסה מורחבת ומעודכנת, מופיעים גם בספר זה, הכולל מספר רב של מאמרים נוספים שנכתבו במיוחד בעבור הספר.

ספר זה לא היה יוצא לאור ללא עזרתם ותמיכתם של רבים. ברצוני להודות למרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטה העברית בירושלים, למנהלו האקדמי הקודם פרופ' מיכאיל קרייני ולמנהלו הנוכחי פרופ' יובל שני, למנהלת האקזקיוטיבית הקודמת של המרכז ד"ר דליה דרומי, ולמנהלו האקזקיוטיבי הנוכחי עו"ד דני עברון, על התגייסותם לפרויקט זה ועל התמיכה הרבה בו לאורך התהליך כולו; לקרן קונרד אדנאואר, אשר תמכה בכתיבתם של חלק מהמאמרים; לד"ר אורית פישמן אפורי על העבודה המשותפת והפורייה בעריכת גיליון 22 של כתב העת "המשפט"; לדֵקנית הקודמת של בית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל ד"ר תמר גדרון, ולדקנית הנוכחית פרופ' ארנה בן-נפתלי, על התמיכה הרבה בהוצאת פרויקט זה מן הכוח אל הפועל; לגב' עדי גוטליב, ראש מינהל בית הספר למשפטים במסלול האקדמי, על הטיפול המסור בנושאים הארגוניים והתקציביים הנוגעים בהוצאת ספר זה לאור; להוצאת הספרים "רמות", שנרתמה בחפץ לב להוצאת ספר זה לאור, ובמיוחד למירי צ'רנילס, מנהלת הוצאת הספרים "רמות", ולאיה דראל, מנהלת ההפקה; ולעורך הלשוני גיא פרמינגר על עבודתו היסודית והמקצועית.

אני מבקשת להודות לכותבי המאמרים, וכן לחברי מערכת הספר - כולם סטודנטים של בית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל וחברי מערכת כתב העת "המשפט" - על עבודתם המעמיקה והיסודית, שתרמה תרומה משמעותית ביותר לגיבוש נוסחם הסופי של מאמרי הספר. כמו כן תודה לקוראים החיצוניים שנטלו חלק בתהליך שיפוט המאמרים, ואשר הערותיהם תרמו רבות לגיבוש הנוסח הסופי של המאמרים.

לבסוף, תודה מיוחדת לעו"ד יוסי רחמים, עורך המשנה של ספר זה, שהיה שותף מלא בכל שלבי עריכתו של הספר, החל בשלבי התכנון הראשוניים ועד להבאתו לדפוס. בכישרון רב, בחָכְמה, במסירות ובתבונת אנוש, ניתב עו"ד רחמים את המסע המורכב של עריכת ספר זה.

תמר מורג

תמונה מוגדלת ופרטי הספר

מחיר מומלץ: 98 ש"ח

| דף הבית | על ההוצאה | חדש ברמות | השתלמויות | רכישת ספרים | הגשת כתבי יד | רשימת הדיוור | תנאי שימוש | יצירת קשר |
© 2008 כל הזכויות שמורות להוצאת רמות ליד אוניברסיטת תל-אביב בע"מ, כתובת ההוצאה: קמפוס אוניברסיטת ת"א
בניין הסנאט, קומה 2, חדר 219, רמת אביב, תל-אביב. ת.ד. 3926 תל-אביב, 61392. | על ידי סמיוטיקה